מה הופך סיפור לעל זמני? קלאסיקה?

קלאסיקה – על זמניות. יצירה בעלת ערך תרבותי רב, העומדת במבחן הזמן ונחשבת מופת.

יש מעשיות ואגדות עם שהופכות לסיפורים, סיפורים שהופכים מספר להצגה, לסרט וממשיכים לנוע בעולם בגרסאות שונות.

אז בעצם מה הופך ספר לעל-זמני? מה גורם לסיפור לשרוד?

שהוא רלוונטי בכל זמן, לכל גיל, בכל שלב קוגניטיבי ונפשי, שהוא פשוט אבל מרובד ועמוק דיו כדי לגלות בו בכל קריאה דבר חדש.

סיפור חייב בעיה, קונפליקט, דילמה. הדילמה חייבת להיות על האופי האנושי, מורכבת. הסיפור חייב לגעת בלב ולהיזכר.

דילמה אנושית נצחית היא הבסיס לכל סיפור.

מקרה מבחן: גלגולו של סיפור ”סינדרלה”

”סינדרלה”, שתורגמה לעברית גם כ”לכלוכית”, היא אחת המעשיות הפופולריות והמוכרות ביותר בעולם.

1. הכל התחיל בסיפור עממי – החוקרים יונה ופיטר אופי טוענים שמקור הסיפור בסין, בנוסח שנכתב ב-850 לספירה (השערה המתקשרת תרבותית לאידאל הרגל הקטנה. בתמונה - רגלי הלוטוס).

כמעט כל ילדה סינית שנולדה עד 1902 (השנה בה השלטונות הסיניים אסרו על קשירת רגליים) - ובמקרים מסוים, גם אחרי - עברה טיפול "יופי" של כריכת הרגליים שלא יצחקו עליה.

ולעומתם, ברונו בטלהיים מוצא את גלגולו הראשון של סיפור סינדרלה בסיפור המקראי על יוסף ואחיו. השערה זו מתקשרת למוטיב הקנאה וההתעללות באח הצעיר.

מי לא שמע על כְּתֹנֶת הפסים שקיבל יוסף, בן הזקונים, מאביו יעקב, ועל אֶחיו שקינאו בו ושנאו אותו על התנשאותו? כאשר מגיע יוסף לבקר את אֶחָיו בעמק דוֹתָן, הם מתנכלים לו ומשליכים אותו לבור, ולבסוף מוכרים אותו לעבד. יוסף מגיע לבית פּוֹטִיפָר במצרַיִם, ומנהל את משק ביתו אשתו של פוטיפר חושקת ביוסף יפה התואר, ומנסָה לפַתּוֹתוֹ. יוסף בורח ממנה, והיא מאשימה אותו בפיתוי. הוא נלקח לבית הסוהַר. שם פותר את חלומותיהם של שַׂר המַשְׁקִים ושר האופים. הם מביאים אותו למלך פרעה, והופך למשנה שלו.

2. ב- 1634 יצאה לאור הגרסה האירופאית הראשונה של סיפור סינדרלה שנכתבה באיטליה, כחלק מניסיון לשימור שפתן של נשים זקנות נפוליטאניות.

3. כ-60 שנה מאוחר יותר, בשנת 1697, יצאה לאור בצרפת הגרסה של שארל פֶרו ובה הופיעו לראשונה הפיה הטובה וסנדל הזכוכית שהוא, כנראה, שיבוש לשוני של סנדל עור …

בציור: אוליבר הרפורד אייר את הפיה הטובה בהשראת הנוסח של שארל פרו.

4. ב-1852 התפרסמה בגרמניה הגרסה שעובדה ע”י האחים יעקב ווילהלם גרים ובה סינדרלה מקבלת את שמלותיה החגיגיות מעץ אגוז פלאי השתול על קבר אמה והאחיות החורגות מקצצות בגרזן את כפות רגליהן כדי להתאימן לנעל ונענשות בסוף המעשייה בניקור עיניהן ע”י הציפורים הנאמנות לסינדרלה הטובה.

בשנים האחרונות נחקרו באוניברסיטת קיימברידג'‘ 6,000 גרסאות שונות (!) לסיפור סינדרלה, וברבות מהן הגיבורה פעילה, אסרטיבית ועצמאית, וזאת בניגוד לנוסח הפסיבי שהושרש בתרבות המערבית המודרנית, בעיקר בעקבות סרטו המצויר של וולט דיסני.

סיפור סינדרלה, בדומה למעשיות אחרות, זכה לאינספור פרשנויות – פסיכולוגיות, היסטוריות, ספרותיות, פמיניסטיות, פולקלוריסטיות, כלכליות, ביקורתיות ואחרות.

הוא תופס מקום מרכזי כל כך בתרבות המערבית עד שהמונח ”סיפור סינדרלה” הפך לביטוי שגור לתיאור מעבר מהיר מחיים אפרוריים וקשים במעמד חברתי נמוך לחיים בראש הפסגה החברתית ולהצלחה מסחררת מידית (למשל – תיאורי זכייתה של נינט טייב בתחרות ”כוכב נולד”). סיפור סינדרלה: משל לסיפור חיים של אדם שחייו היו אומללים, אך מקבלים תפנית ובסופו של דבר הופכים למוצלחים ומאושרים.

בהקשר הרב-תרבותי מעניין לציין, כי סיפור סינדרלה מופיע בכל התרבויות וחוצה יבשות, דתות, עמים ותרבויות, כשכל תרבות מעניקה לגרעין הסיפורי את הגוון הייחודי לה. כך, למשל, בגרסה התימנית לא מופיעה נעל משום סוג, מפני שסינדרלה התימנייה הולכת יחפה, ובתפקיד ”הפיה הטובה” בגרסה זו מופיעה עז …

(החומר סוכם ועובד לפי הרצאותיה של ד”ר מירי ברוך בקורס "חקר מעשיות קלאסיות" בבית אריאלה, ת”א, 2004 והביבליוגרפיה שנלוותה לקורס).

המונח "סינדרום סינדרלה" מתייחס לתופעה של פסיביות נשית ולהמתנה נעדרת יוזמה למהפך בחיים באמצעות אהבה רומנטית שתתקיים לעולמי עד.

סיפור סינדרלה עובד לבלט, אופרה, רומנים, סרטים, הצגות ומחזות זמר לאורך השנים.

בקולנוע, 2015 בקולנוע, 2016 סינדרלה, בלט על הקרח "סינדרלה" "אם הנעל מתאימה"