מי רוצה לחיות במערה?

היום ננסה לגעת קצת בפילוסופיה ומה היא קשורה לחיים.. איך נעשה זאת? נכיר משל מאד מפורסם ונראה סרט שקשור חזק לחיים שלנו היום.

משל זה סיפור קצר עם מוסר השכל, סיפור שיש לו משמעות מעבר לתוכן הגלוי. פילוסופיה מילה יוונית שמשמעותה: "אהבת חכמה" פילוסופיה חוקרת את המציאות, את נפש האדם, שואלת שאלות על הגיון, על מוסר (נכון/לא נכון) ועוד.

כדי להכיר קצת פילוסופיה נשתמש באחד הדברים המפורסמים ביותר בתולדות הפילוסופיה - משל המערה של פילוסוף מאד חשוב שנקרא אפלטון, שחי בערך ב-400 לפני הספירה ביוון, באתונה. נשמע בקצרה מהו המשל ואז נתחיל לחשוב ולדבר עליו.

"משל המערה" / אפלטון

תארו לעצמכם מערה מתחת לפני האדמה שבתוכה חיים אנשים, אסירים, שמעולם לא ראו את העולם האמתי. הם יושבים עם הגב אל פתח המערה, וידיהם ורגליהם קשורות כך שאינם יכולים לראות את הפתח, אלא רק את הקיר הפנימי של המערה.

מאחוריהם יש חומה, ומאחוריה אנשים וחיות שזזים לאורך המערה ומטילים צל על קיר המערה שהאסירים מסתכלים עליו.

ומאחורי האנשים בוערת מדורה, שנותנת אור ויוצרת את הצורות השונות שהם רואים, שאלו בעצם רק צללים על קיר המערה. והאסירים האלו מחויבים כל הזמן להסתכל על הקיר ולראות את הצללים, כי ידיהם כבולות והם לא יכולים לזוז או להסתכל אחורה. בעצם הם רואים כל הזמן מעין תאטרון צלליות. כיוון שהם יושבים כך מרגע שנולדו, והם לא מכירים שום דבר אחר, הם מאמינים שהצללים האלה זה כל מה שיש בעולם, שאלו החיים.

תאטרון צלליות

איזה חיים אלו? מה דעתכם על החיים האלו? מי היה מוכן לחיות את החיים שלו בתוך המערה ומי היה רוצה לחיות מחוץ למערה?

עכשיו תארו לעצמכם שאחד מהאנשים האלו - משתחרר מהכבלים ולאחר תקופה שהוא חי בחושך הוא יוצא מהמערה. מה קורה לדעתכם לאסיר הזה שיוצא מחושך ארוך, יוצא מן המערה? האור החזק בחוץ מסנוור אותו אבל לאט לאט, אחרי שהוא משפשף את עיניו, הוא מתחיל לראות בפעם הראשונה בחייו צבעים וצורות ברורים וחדים. פרחים, בעלי חיים, אנשים... העולם האמתי. עד עכשיו בגלל אור המדורה הוא ראה את כל זה רק כצללים על קיר המערה וחשב שזה כל מה שיש.

ואז הוא מתחיל לשאול את עצמו – מאיפה באים כל הדברים האלו? הוא יכול להרים את עיניו לשמיים, ומה הוא יראה? את השמש, והוא יכול להבין שהשמש מפיחה חיים בפרחים ובבעלי החיים ובכל מה שקיים, בדיוק כמו שאש המדורה יצרה את הצללים.

בהתחלה הוא לא מאמין למה שקורה לו, אבל אח"כ הוא מבין שזה העולם האמתי ומה שהיה בתוך המערה זה שקר.

האיש בר המזל הזה יכול עכשיו להמשיך לרוץ על הדשא ולהתענג בשמחה על החירות שזכה לה. אבל על מי הוא חושב? הוא נזכר בכל האחרים שיושבים עדיין במערה. הוא חוזר אליהם. הוא מספר להם מה שראה והוא מנסה לשכנע אותם שהצללים שהם רואים על קיר המערה הם רק צל של מה שבאמת קיים, של העולם האמתי. הוא אומר לאסירים האחרים שמה שהם רואים על הקיר זה שקר, זה לא האמת, לא הדברים ה"ממשיים". איך האסירים האחרים מגיבים אליו? מה קורה עכשיו לדעתכם? הם לא מאמינים לו והם לא מקבלים את הטענות שלו שמה שהם רואים זה שקר, ושיש משהו אחר בעולם. הם מצביעים על קיר המערה ואומרים שהם רואים כל מה שיש לראות.

ומה קורה בסוף לדעתכם? לבסוף הם הורגים אותו.

משל המערה: סרטון בעברית

אז מה אומר לנו המשל הזה?

אפלטון מתאר מין משל משונה כזה, עם מערה משונה כזו, שיש בה אסירים שמעולם לא ראו את העולם הממשי, האמתי, אלא רק רואים צללים של המציאות.

מתישהו מישהו משתחרר ומבין את האמת ואז חוזר.

ומה אפלטון רוצה להגיד לנו בעצם?

הוא לא מספר את המשל הזה בגלל שהוא רוצה להיות סופר, הוא פילוסוף. הוא מספר את זה מפני שהוא חושב שזה המצב האמתי של כולנו – כולנו כלואים במערה באיזה מובן, ולא מכירים את הממשות, את העולם האמתי.

וזה הלב של הפילוסופיה – שאומרת שהעולם שאנחנו מכירים הוא לא בטוח העולם האמתי. יש עולם של תופעות (של צללים, מה שנדמה לנו כמציאות) ויש עולם אמתי, של מציאות.

זו אולי המהפכה הגדולה ביותר שהפילוסופיה ויחד אתה המדע מתחילים.

אם נשאל מדען מה זה החפץ הזה (נגיד כוס)? מה הוא יאמר לנו? הוא יגיד "הכוס זו רק התופעה, מה שיש כאן באמת זה אוסף של אטומים" וכולי...

וזה מה שאפלטון חושב – שהעולם שאנחנו מכירים זה עולם של דימויים, של תופעות, עולם חומרי, עולם חולף. והעולם הממשי, האמתי, הוא עולם של רוחניות, מושלמות.

מאיפה בא הביטוי "אהבה אפלטונית"? מה הכוונה? זו אהבה שהיא אלא חומרית, ולא באה מהיצר, אלא שיש בה משהו רוחני, אחר לגמרי.

אז זה הבסיס של חשיבה פילוסופית ושל חשיבה מדעית בכלל.

אבל יש עוד משמעויות למשל - בואו נניח שבאמת אנחנו נמצאים במערה, וטוב לנו שם. יושבים בכיף, מסתכלים על הקיר ועל הצללים ונהנים מכל רגע. מה רע בזה?? למה צריך לבוא מישהו ולשחרר אותנו??

אפלטון חושב שבאמת כדאי שמישהו יחזור למערה וישחרר את החבר'ה..

אבל מה רע לחיות בשקר? זה קשור לא רק למערה של אפלטון, זה קשור לחיי היומיום.

אם מישהו בא ואומר לאדם שהוא חי בשקר – מה יעשה האדם?

בואו נניח שכרגע אנחנו לא יודעים שאנחנו חיים בשקר, למשל דמיין שאתה לא יודע שכולם מאחורי הגב מספרים עליך סיפורים, האם היית רוצה לדעת? אם כן - סימן שאתה אפלטוני. אתה חושב שלאמת יש ערך, כוח, לא משנה אם זה פוגע או לא פוגע.

נניח שאתה אוהב כדורסל, ושאני מבטיחה שבניתי לך מכונה מדהימה ומכניסה אותך לתוכה ואתה תהיה כדורסלן גדול בעולם ולא תדע שזה שקר, תחשוב שאתה כדורסלן מושלם ואתה לא יודע שזה שקר.

האם היית מסכים להיכנס למכונת השקר המושלם?

האסירים במערה של אפלטון לא יודעים שזה לא אמתי, אנחנו יודעים שזה לא אמתי.

כשאתה בתוך המכונה, אתה לא יודע שזה עולם לא אמתי, לא ממשי.

אפשר להקביל את זה לדתות או לכתות, להגנה על ילדים קטנים מפני האמת, ואם אומרים על חבר שלך משהו רע – תספר או שלא?

מה קורה לאנשים שהם מגלים שחיו בשקר?

לפי אפלטון ה"יציאה מהמערה" מלווה במשבר מאד גדול ומסובך.

אפלטון עונה לשאלה הזו בתשובה שלא יכול להיות שהאסירים באמת מאושרים ושבאמת טוב להם בתוך המערה.

כלומר, מי שמשקר לעצמו או חי בשקר – לא יכול להיות שהוא יהיה באמת מאושר!

כי מבחינת אפלטון, חיים טובים ואמת הם שווים, זה אותו הדבר.

ולכן, גם אם אדם שחי בשקר חושב שטוב לו, זה לא הגיוני ולא באמת טוב לו.

בואו נבדוק את זה עוד...

אם אתה משקר לעצמך - למשל, נכנס למכונה שהופכת אותך לכדורסלנ/ית ענק/ית או לכוכב/ת רוק - ההישגים שלך הם לא ממשיים, הם לא קורים בעולם האמתי, וכל עוד ההישגים לא ממשיים, לא מתכתבים עם העולם, הם חסרי ערך.. ולכן - כדאי לדחות חיי שקר.

האם מישהו שכותב למגירה ובחיים לא פירסם כלום - הוא משורר/סופר?

האם מישהי ששרה רק באמבטיה - היא זמרת?

האם מישהו שמעתיק במבחן במתמטיקה ומקבל 100 - הוא מצוין במתמטיקה?

אולי המבחן הזה הוא רק "צל" של הידע שלו במתמטיקה, והשירה באמבטיה היא רק צל של זמרת...

למה לדעתכם אנשים הולכים להשתתף באח הגדול? למה לדעתכם אנשים צופים בתכנית?

האם אפלטון נמצא בחיים ובתרבות שלנו גם היום?

כולנו מחונכים כל הזמן לומר את האמת, לחיות לאור האמת, לחפש את האמת וכמה היא חשובה.

בואו נחשוב רגע על המציאות המדומה, על האינטרנט

האם אפשר להגיד שהאינטרנט הוא מערה?

אתה יושב ומתכתב עם צללים, שזה לא הממשות - האם זה לא לחזור למערה של אפלטון?

האם האינטרנט לא יוצר ייצוג של העולם האמתי?

כמה חברים יש לכם בפייסבוק? כמה עוקבים יש לכם באינסטגרם?

האם כל אלו הם באמת חברים שלכם? האם אתם מרגישים שאתם חלק מהחיים שלהם?

אפשר לומר שהמושג של חברות היום הוא צל של חברות.

האם אנחנו מאבדים או מוותרים על משהו בקשרים הוירטאוליים האלו? האם יש משהו שקרי בתקשורת הוירטאולית בין אנשים כיום?

השיחה יכולה להיות שקרית כולה ולעולם לא נדע זאת...

אז אפלטון הוא לא דמות ישנה, אלא הוא נוכח מאד בתרבות והמשל שלו נמצא אתנו ומשפיע גם היום.

אבל... איך אדע שבאמת טוב לי? לפי אפלטון - אתה תדע. חלק מן היציאה מהמערה היא להגיע לאור השמש, שזו התגלות הכי חזקה ולכן אתה תדע...

מה הכלי המרכזי של הפילוסופיה שבאמצעותה נלמד ונדע מה נכון?

התבונה..

הפילוסופיה מניחה שלכל אחד מאתנו יש תבונה, ואם נשתמש בה בצורה נכונה, נתגבר על כל הדברים שמטעים אותנו, ונגיע לדעת את האמת: על העולם, על האדם, על החיים, על אלוהים, על עצמנו ועוד..

האם יש אמת אחת? או שלכל אחד יש את האמת שלו?

נסכם בכך שהתבונה יכולה לעזור לנו לפחות להתקרב אל האמת

דרך משל המערה אנחנו מבינים שפילוסופיה היא ניסיון להבין את העולם, את האדם ואת דרך ההתנהלות של האדם בעולם

ואת זאת עושה הפילוסופיה באמצעות התבונה.

המורשת של אפלטון היא שבני האדם הם תבוניים והם צריכים לממש את התבונה שלהם.

הגיע הזמן לסרט...

המופע של טרומן - Truman Show

צפו בתחילת הסרט. שימו לב שקורים לטרומן דברים מאד מוזרים, וחישבו - למה?

מה קורה בסרט "המופע של טרומן"? יש צופים בבית והם רואים תכנית עכשיו, שהשחקן הראשי בה הוא טרומן. אבל טרומן לא יודע שהוא משחק, כי מיום שהוא נולד בחר אותו הבמאי מכל התינוקות וישר הכניס אותו להיות שחקן בתכנית. לא ניתנה לו בחירה. במהלך השנים יש הרבה צופים שהתמכרו לתכנית "המופע של טרומן". הם רואים איך הוא גדל, מה עושה, איך התחתן וכו'. לאט לאט נבין דרך העלילה איך החיים שלו התנהלו מול המצלמות, מבלי שהוא יודע.

יש בסרט ביקורת על התקשורת. תיאורית הבניית המציאות ובניית סדר היום הציבורי – אם התרחש במציאות שלנו עכשיו אירוע חריג, הרי הוא יכתיב לנו את סדר הדברים וידחק החוצה דברים אחרים אני כאזרחי/ת אשים יותר דגש על מה ששיקפו, הראו וניתחו בתקשורת וכמוני, זה משפיע על כל אחד במדינה. התקשורת היא שבוחרת על איזה אירוע לשים דגש ובמה להתמקד באירוע עצמו.

רוצים דוגמה? אם עכשיו אנחנו בזירת אירוע של תאונת דרכים של רוכב אופניים יוסי עומד בצד ימין של הרוכב, דני בצד שמאל של המכונית ויוני משקיף מביתו בקומה הרביעית לכל אחד מהם יש מצלמה וכל אחד מצלם.

האם נראה בדיוק את אותו התיעוד?

בעצם יש פה עניין של נקודות המבט שלנו, כשכל אחד יכול להחזיק את המצלמה ולספר לנו מהעיניים שלו על האירוע. מה שנראה הוא סובייקטיבי, לא אובייקטיבי.

הבימאי - מביים את המציאות, כלומר מעמיד אותה כמו שהוא רוצה ולרוב מנסה לעורר רגש אצלנו, הצופים.

בעולם כיום יש אינספור תוכניות ריאליטי כאלו ואחרות (האח הגדול, אקס פקטור, מאסטר שף ועוד) בתכניות אנחנו נחשפים בכוונה לחיים המאד אישיים של המשתתפים והבמאי יוצר תמונה רגשית מאד סוחפת בפני קהל הצופים. אבל מה המשמעות עבור המשתתפים? ומה המשמעות עבורנו, שאנחנו כ"כ רוצים לצפות בזה?

רוצים עוד?

סרטון מצחיק - שיר ראפ על האינטרנט, המעקב שהוא מאפשר על כל אחד מאתנו והמציאות * כדאי לדעת לפני: א. TOR = תוכנה חופשית המאפשרת גלישה אנונימית באינטרנט. ב. 1984 - ספר שנכתב ע"י אורוול ופורסם בשנת 1949. מתאר עולם שבו הגיבור חי במדינת "אוקיאניה", אין לאדם שם חופש חשיבה האדם מצווה לפעול כפי ש"האח הגדול" רוצה, על מנת לרצות את המפלגה והשליט שלה. לשליט, הוא "האח הגדול", יש מסך טלסקרין TELESCREEN שנמצא בכל פינה ועינו תמיד פקוחה. כל חיוך בלתי צפוי, הליכה לכיוון שונה מהרגיל, מחשבה שמביעה ביקורת על השלטונות - תגרור את תגובת המפלגה.